לזכרם

העמותה מוקירה את זכרם של מייסדיה וחבריה שאינם עימנו עוד

אבי זכאי ז"ל

התקופה האחרונה בחייו של אבי זכאי, בה התמסר להקמת העמותה למורשת מלחה"ע הראשונה בארץ ישראל, היתה פרק סיום לחיים עשירים, מלאי פעילות, יזמות, מעשים ומעורבות. אבי עסק בביטחון מאז עלה ארצה. הוא היה בין מקימי קיבוץ דורות, משם יצא לפקד על המשמר הנע של הנגב (המ"ן), סייר, קצין סיור אווירי במלחמת העצמאות, ה"מושל" הראשון של אילת. רב חלקו בפיתוח הנגב, בפריצת דרכים, בהקמת נמל אילת ועוד.

תוך כדי העשייה הרבה לא זנח את תחביביו: איסוף בולים, פיתוח תיירות, לימוד וחקר של מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל בכלל ובנגב בפרט. סביבו נאספו מתעניינים נוספים, וכך צמחה הכוונה להקים עמותה שתעסוק בנושא זה. אבי פעל ללא ליאות להקים את העמותה, פעל לקבל מקום להצגת אוסף הפריטים ממלחמה זו, עליו שקד בהמלך השנים. העמותה קמה ממש לקראת אירועי 90 שנה למלחמה, ואירוח מסע הפרשים האוסטרלים בשיחזור האיגוף מעזה לבאר שבע. תוך כדי ההכנות לאירועים אלה, כרע ונפטר והוא בן 85 שנה.

פרופ' מרדכי גיחון ז"ל

פרופ' מרדכי גיחון ליווה את העמותה מאז שהוקמה. אם כי עיקר זמנו ומרצו הוקדשו לתקופת נפוליאון, וכמובן למחקריו בהיסטוריה הקדומה יותר של התקופה הרומית ומרד בר כוכבא, אבל מבחינתנו, כעמותה העוסקת בתולדות מלחמת העולם הראשונה, היה פרופ' גיחון הראשון שחקר, למד ופירסם את אירועי המלחמה. מאמריו על קרב רומני בסיני, על התקדמות הצבא הבריטי במדבר סיני ופרשיות קרב נוספות במרחב הארץ-ישראלי היו לרבים מאיתנו ההצצה הראשונה לאירועי מלחה"ע הראשונה. מרדכי גיחון חקר ופרסם מאמרים רבים בהיסטוריה צבאית.

על כל הפעילות הזו, על היותו פורץ דרך ופותח שער לתלמידיו וממשיכיו הרבים, הוענקה לו חברות כבוד של העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, בטקס מיוחד בכנס השנתי של העמותה בירושלים (2012), עת מלאו לפרופ' גיחון 90 שנה.

ד"ר יוסי צ'רני ז"ל

ד"ר יוסי צ'רני עסק והתמחה בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. ידיד שלו הציע לנו להזמינו להרצאה בכנס השנתי של העמותה, שנערך באותה שנה בלהב. כדי להתקרב לנושא שלו, הצענו לו לדבר על המעבר מהאדמיניסטרציה התורכית לזו הבריטית. וכך, בשנת 2005, הכרנו את יוסי, ששפע ידע, נכונות וסימפטיה.

יוסי הצטרף לעמותה ומהר מאד צורף להנהלה. מדי שנה השתתף בכנס השנתי, כמרצה, יו"ר מושב או כעוזר מאחורי הקלעים. הרצאותיו השנתיות הפכו למאמרים ובהמשך לקח על עצמו גם את תפקיד העורך של פרסומי העמותה. במקביל טרח על עריכת ספרו: עובד אמיתי, יומנו של קצין עברי בצבא התורכי ובשבי הבריטי, אשר ראה אור ב- 2014. יוסי המשיך במלוא התנופה את פעילותו, מעורבותו, יוזמותיו, עד שלפתע עצר הכל. המחלה הקשה שנתגלתה הכריעה אותו כשהוא במלוא התנופה ושופע תכניות לעתיד.