פרסומי העמותה

ניתן לרכוש את הספרים באמצעות פניה לאבי נבון במייל: navonag@gmail.com

נתיב אנזק בארץ ישראל / עזרא פימנטל

סיפורם של הלוחמים האוסטרלים והניו זילנדים במלחמת העולם הראשונה בשנים 1917-1918.

הספר הינו פרי עבודת מחקר ואיסוף בארץ ובאוסטרליה במשך שנים רבות. יש בו שילוב בין עובדות היסטוריות לבין מדריך למטייל בשטח, ועבודה של איש שטח בעל עין בוחנת, שהוא גם איש עט, מורה וגיאוגרף בהכשרתו;

הספר מלווה בסיפורים אישיים של המשתתפים במערכה, לצד סיפורם של אתרים בעלי משמעות, תוך התייחסות למצבם בשטח כיום.

"הטייס היהודי" שהפציץ את באר שבע / אלימור מקבת

נקודת המוצא של מחקר זה היא סיפורו של שמאי אלטשולר, שעבד בשיירות האספקה של הצבא הטורקי בחזית הדרום בארץ ישראל, על מפגש עם טייס בריטי שבוי בחזית זו. מהשיחה עם הטייס עלה שהוא יהודי, והוא זה שפגע בהפצצה לילית בקרון רכבת בבאר שבע וגרם להרג הפועלים היהודים ששהו בו. האסון אירע בליל 14-15 בינואר 1917 ונהרגו בו שישה עשר פועלים יהודים. 

האירוע הקשה ידוע ותועד בתולדות היישוב, וגם הסיפור על הטייס נכרך בזיכרון האסון מאז, אך גרעין העובדות שבבסיס הסיפור טעון בירור: מי היה הטייס הבריטי השבוי שפגש שמאי אלטשולר? האמנם היה זה טייס יהודי שגרם מבלי דעת למות הפועלים היהודים?

מאה שנה לאסון הקרון בתחנת הרכבת התורכית בבאר-שבע

קבר האחים בבאר שבע נותר בחלקת הקבורה הקטנה, שזכתה לכינוי "בית הקברות הישן-נושן".

מעטים יודעים על קיומו. שלט המתכת שהוצב במקום לא חשף את המקום ואת הסיפור לתושבי העיר. בשנת 2000, עת מלאו לבאר שבע 100 שנה מאז הקמתה, החל משרד "השיטה-להב" בארגון טיולים בעיר תחת הכותרת "ביקור הגברת הזקנה". עשרות קבוצות הגיעו לפקוד את קבר האחים, כאחת הפינות המפתיעות והלא-מוכרות בעיר זו. באותן השנים הוקמה "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל", שתחילת דרכה היתה בבאר שבע. העמותה כללה את הביקור בקבר האחים כחלק קבוע בסיוריה הרבים באתרי "המלחמה הגדולה" בבאר שבע.

המצבה הגדולה והמסיבית שעל קבר האחים הלכה והתפוררה. שרשרת הברזל שהקיפה אותה החלידה ונקרעה. הבטון שסבל 'מחוסר מלט' נפגע וניזוק. לוחות הכיתוב, העשויות אבן גיר קשה, נותרו שלמים וברורים – שמות הקבורים והשלט המרכזי (ראו בשער חוברת זו). מדריכים שהחלו לפקוד את "קבר האחים הנשכח" סיפרו למאזיניהם את המעט שנכתב על אסון הקרון, ובכלל זה מידע לא מדוייק שצוטט בתום לב עקב חוסר אפשרות לבדקו.

משפחות הניספים הגיעו לקבר האחים, ללא תיאום ומבלי שנוצר קשר. היו שהסתפקו בביקור, היו שטרחו בנסיון לשפר את המראה מסביבו, לחדש את צבע האותיות. משפחה הגרה בסמוך יזמה פנייה לעיריה בבקשה לשקם את המקום, ונענתה שהדבר באחריות 'חברה קדישא'. הם חזרו ופנו למועצה הדתית בעיר, ולהפתעתם – הקבר שופץ, צופה בשיש חדש, והכיתוב שונה במקצת.

במקביל וללא קשר, התפרסם מחקרו המקיף של אילן גל-פאר, מהבולטים בהיסטוריונים של באר שבע, בפרסום של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. ממש באותו זמן החל חבר העמותה אלימור מקבת, שתחום מחקרו הוא "אוויראים יהודים בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה" לנצל את קרבתו למקורות כדי לברר את האמת לגבי אותה התקפה אוירית. את תוצאות המחקר פירסם בחוברת. שני מחקרים אלו נכללים כאן בחוברת זו.

מסעי המלחמה בארץ ישראל / א.פ. ויול

מסעי המלחמה בארץ ישראל' מאת א"פ ויול, הוא אחד מספרי המופת ממלחמת העולם הראשונה, שזכה להערכה רבה. בספר סיכום ממצה ומוסמך של אחד ממסעי המלחמה המעניינים והידועים ביותר של אותה מלחמה. ראוי לציין לענינינו שהמחבר יחס חשיבות מכרעת לבקיאות בגיאוגרפיה של זירת הקרבות לתכנונן ולביצוען של מערכות ומסעות.

לפנינו מהדורה מצולמת של הספר שיצא ב-1951 בהוצאת מערכות. זהו עד היום הספר המוסמך ביותר בנושא זה, שראה אור בעברית. הוצאתו לאור במהדורה מחודשת במלאת תשעים שנה למערכה על ארץ ישראל  (1917-2007) הוא דבר בעתו.

לספר נוספת הקדמה מאת ד"ר יגאל שפי מאוניברסיטת תל אביב.