על הרכבת

ב-4 באוגוסט 1914 , עם פלישת גרמניה לשטחי בלגיה פרצה מלחמת העולם הראשונה באירופה. לאחר מס' חודשי ניטרליות הצטרפה למלחמה תורכיה, לצידהן של גרמניה ואוסטריה. בכך הגיעה מלחמת העולם הראשונה גם לאיזור מזרח הים התיכון - כאשר נפתחה חזית חדשה מול בריטניה, אשר יושבת במצריים. תורכיה לוטשת עיניה לתעלת סואץ.  
 
בעקבות ההוראה של ג'מאל פאשה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים הועלה לראשונה הצורך ברכבת שתגיע לאזור הדרום. כבר ערב תחילת המלחמה החלו התורכים להשקיע אנרגיה ומשאבים לצורך פיתוח תחבורת הרכבות בישראל מתוך הבנה של המצב המלחמתי החדש במזרח התיכון אשר הוציא לחלוטין את אפשרות התנועה בים התיכון הנשלט ע"י הצי הבריטי ,הצי החזק בעולם דאז. התורכים הטילו את המשימה של תכנון הרכבת אל תעלת סואץ על היינריך מייסנר , מהנדס גרמני שעבד עם השלטון התורכי וזכה לתואר פשה המכובד. מייסנר שינה את תיכנון המסלול של מסילה חדשה שנעה מעפולה דרך השומרון ובמקום להמשיכה לשכם וירושלים כמתוכנן היא נעה לכוון טול כרם ומשם לוואדי סרור (נחל סורק), פלוג'ה, משמר הנגב של היום ולבאר שבע. מסילת הרכבת הגיעה לבאר שבע אוקטובר  1915 כ-8 חודשים לאחר ניסיון הנפל לכבוש את התעלה.

התורכים שעדיין לא נואשו מלכבוש את אזור התעלה המשיכו את בניית המסילה דרך ביר עסלוג' (צומת משאבים), לנחל לבן ומשם במאי 1916 הגיעה המסילה לניצנה ,מקום מושבה של המפקדה התורכית האזורית , משם המשיכה המסילה כ-17 ק"מ נוספים עד עזוז ,באורותיים שם חצתה את הגבול לסיני והגיעה עד קציימה (קוסיימה) כ- 30 ק"מ מעזוז ונעצרה.