חידושים טכנולוגיים במלחמה

חידושים טכנולוגיים ומלחמה

דב גביש

בין שלל ההברקות של אספני חידודים ועקיצות על תחזיות היסטוריות כושלות, מצאתי שבשנות ה-80 של המאה ה-19, כך נאמר, פנה פקיד הממונה על רישום פטנטים במשרד המסחר האמריקני אל השר והציע לבטל את משרת רשם הפטנטים, כי כבר המציאו כל מה שניתן להמציא. אמנם לא היה צורך במלחמה כדי לטלטל את קצר הרואי המופקד על פטנטים, אבל משפרצה מלחמת-עולם המצאות יצאו לדרך ולא רק הן.

לפיכך, ברצוני להודות למארגני הכנס שנענו להצעתו של ד"ר צבי שילוני להקדיש את הכנס לחידושים טכנולוגיים במלחמת העולם הראשונה בארץ, ובהם גם הרכבת התורכית, שכבר לא הייתה כל-כך חדשה, אבל הייתה חידוש בדרום הארץ. כך נפתח הפתח להקדיש את ערב הכנס לחידוש המשמעותי של ערב המלחמה, להופעת המטוס הראשון בארץ ולספרי ציפור האדם באופקנו: הטיסות הראשונות לארץ-ישראל 1913-1914, שצבי שילוני היה שותף לו בשלביו הראשונים.

מלחמת העולם הייתה מלחמה של מפנה הודות ל"ניסוי הכלים" המקיף של החידושים הטכנולוגיים בתקופתה. אנשים בעלי תפיסה היסטורית תוהים אם יש קשר בין המלחמה לבין האצת הפיתוח הטכנולוגי, אבל 'בעלי החזון' מודים שאין כמלחמות וההכנה להן כדי להאיץ פיתוח טכנולוגי. אלה ואלה מסכימים שמלחמת העולם הראשונה הגבירה את כוח ההרס של התרבות האנושית, ורק בימים שבין המלחמות מחלצת התרבות את הברכה שבפיתוח הטכנולוגי ורותמת אותה לטובת האנושות.

מלחמת העולם הראשונה גרמה לשינוי פני המלחמות, בראש וראשונה  באבדות ללא תקדים. לוחמת פנים אל פנים הייתה לשדה קטל של מכונות ירי; שדות קרב הומרו בשדות מוקשים וגדרות תיל; שדה המערכה נחפר וירד למחילות; הלוחם הצבעוני הוכפש ברפש ובוץ ואת ההכרעה בקרב תפסה התשה עקובה מדם. הטכנולוגיה נחלצה לעזרת המדשדשים, כדי להרוג כמה שיותר ומרחוק – גם בגז. אל הארטילריה מהעורף והמטוס מעל הצטרפו הטנק ביבשה, ספינות תותחים וצוללות בים. הטייס המיר את קו החזית במרחב לא מוגבל, בגיחה אל מעבר לקווי האויב, צפה ונלחם, איכּן, צילם ודיווח.

מלחמת העולם הראשונה בארץ לא דמתה בשום דבר למלחמה שהתנהלה באירופה. התמודדות הכוחות כאן הייתה יותר מאופקת ופחות ברוטאלית. והחידוש הטכנולוגי המשמעותי ביותר בהיקפו הייתה הפעילות האווירית. טייסות רבות שונעו לארץ החל בשנת 1916 עם טייסת ימית צרפתית-בריטית, טייסות בריטיות ובהן אחת אוסטרלית, וטייסות גרמניות פרוסיות ואחת בווארית. לא פעלה כאן טייסת עות'מאנית. לכאורה ולהלכה הן היו בבחינת חידוש ופתיחה של אופק טכנולוגי חדש. אך למעשה, טייסים ראשונים נחתו בארץ כבר בימיה האחרונים של שנת 1913, עשר שנים בלבד לאחר ההמראה הראשונה של מטוס, כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם וכשנתיים לפני המערכה בארץ.

ראשונים נחתו כאן שני טייסים צרפתיים, ב- 27 וב- 31 בדצמבר 1913, ובעקבותיהם הגיעו העות'מאנים. אלה היו מבשריו של עידן האוויריה בארץ. לא כל הטייסים עברו אז את הדרך בשלום. טיסה צרפתית אחת הסתיימה בתאונה בהרי הטאורוס ובשתי הטיסות הראשונות של העות'מאנים נספו בארץ שלושה טייסים. אלה היו קורבנות האוויר הראשונים של האימפריה העות'מאנית וקורבנות האוויר הראשונים בארץ-ישראל.

עילת המחקר על הטיסות הראשונות לארץ הייתה תוצאת לוואי של מחקר על ההיסטוריה של התצלום האווירי, בחיפוש אחר התצלום הראשון שצולם בארץ מאווירון. מכאן נגזרה השאלה: מתי הגיע לארץ המטוס הראשון? צבי שילוני הצביע על עיתונות התקופה בעברית כמקור ראשון וההמשך כבר היה מובן מאליו בעיתונות הזרה, בספרות התעופה הרב גונית ובארכיונים בארץ ובחו"ל. לקט של מאות קטעי עיתונות, ספרות, מסמכים, תצלומים וסיפורים אישיים היה בבחינת חומר גלם של אבני הפסיפס, שבעזרתם הורכבה התמונה השלמה ושוחזרו ארועי הטיסות הראשונות.

פרט חשוב אחד היה חסר במארג המחקר, הצד העות'מאני. עיתונות עות'מאנית בת התקופה, בצרפתית ובאנגלית, אמנם אותרה בספריות זרות. אבל באלה לא היה די כדי לאמת פרטים חיוניים ולסנכרן את השתלשלות הארועים באופן כרונולוגי. ואז במקרה ובמפתיע התוודענו זה לזה, בולנט ילמאזֶר (Yilmazer) ואנוכי, כפי שהוא מספר על כך בהרצאתו. מר ילמאזר הוא היסטוריון של התעופה העות'מאנית והתורכית. המידע שהיה ברשותו על הפעילות האווירית העות'מאנית בארץ היה דל ותשומת לבו הייתה נתונה בעיקר במה שהתרחש בתורכיה עצמה, בבלקן ובגליפולי. המידע שהעברתי לו על האנדרטה לזכרם של חלוצי האווירייה העות'מאנית, שנספו בשנת 1914 על יד סמרה – קבוץ האון היום –  לא היה ידוע לו. רק אז הוא קלט עד כמה נשכח בתורכיה ארוע הטיסה ההיסטורית שיצאה מאיסטנבול לאלכסנדריה במצרים, בעקבות הצרפתים, טיסה שנועדה לשקם את מעמדה של האימפריה העות'מאנית בקרב נתיניה על-ידי הפגנת השליטה בקדמה הטכנולוגית המרשימה ביותר. רק אז הוא הבין עד כמה שובש המאורע בפרסומים מזדמנים, בכרוניקה העתונאית ובחיל האוויר התורכי עצמו, או נזנח לחלוטין.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *